שירים באשדודית- סמי שלום שטרית 

סמי שלום שטרית, "שירים באשדודית"- אסופת שירים שנכתבו בין השנים 1982-2002 שחלקם הופיע בספרים הקודמים ובכתבי עת שונים.
מתוכו השיר- "לא העולם ילד אותך בני"



סמי שלום שטרית

משורר ומורה, סופר ופובליציסט. נולד בשנת 1960 בעיירה קסר אלסוק במרוקו וגדל בשכונת מהגרים באשדוד. פירסם שני סיפרי שירה: "פתיחה", 1988, בהוצאת עקד, ו"פריחה שם יפה", 1995, בהוצאת נור. רבים משיריו תורגמו לאנגלית ערבית וצרפתית.
ערך את האנתולוגיה הספרותית המזרחית "מאה שנים, מאה יוצרים" (שלושה כרכים), בהוצאת "בימת קדם לספרות", 1998-1999, ובאותה הוצאה פרסם את קובץ המאמרים "המהפכה האשכנזית מתה" בשנת 1999. ב2003 יצר יחד עם הבמאי אלי חמו את הסרט התיעודי "הפנתרים השחורים מדברים".
היה בין מייסדי האלטרנטיבה החינוכית "קדמה" ומנהל בית הספר "קדמה" בשכונת התקווה בדרום
תל אביב. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. את עבודת הדוקטורט כתב על המאבק המזרחי בישראל. משמש עמית מחקר באוניברסיטת ucla בארה"ב ועורך את הפורטל המזרחי "קדמה- שער המזרח לישראל".


לא העולם ילד אותך בני/ סמי שלום שטרית

מה אתה מתנשם ככה מתנשף,
יא בני,
סוחב תמיד חצי עולם על הכתפים,
תן להם שיהרגו אחד את השני ואתה
בוא לאמא
אתה לא ילד של העולם,
העולם לא יכין לך כוס תה בנענע
העולם מחרבן עליך
יא בני,
בוכה על אלה שלא ראתה עינך
על המסכן והחולה, העני והאלמנה,
וכלם מה להם ולך ומה הם חייך
נמרח בשבילם ככה
על פני עתונים שלמים
כמו דמעות של דיו שחור,
בוא, בן יקר,
הם לא ילדו אותך
ולא בעתונים של אתמול גידלתי אותך,
ומה אני מבקשת
רק שב כאן לצדי.
וראה,
אשה הולכת אחריך חסרת מנוחה
וילדיך קוראים לך לבוא,
בוא הביתה ולא העולם בית,
לא.
אדם צריך בית
יא בני
כי העולם אכזר וקר.

מה לך ככה קופץ ומתרוצץ,
יא בני,
על פני הארץ כולה,
מקצה עד קצה,
סוחב עליך את האומללים וכאבם הדוקר,
אני יודעת, גם ליבי לא אבן עשוי
ולא הארץ הקשה הזאת נתנה לך חיים
והארץ הזאת חידה נוראה לך לפתור,
מה אתה?
אדם, לא מלאך ולא שליח.
תראה איך עיפות עיניך בחצי היום
ומה תגיד עם לילה ומה תחלום בני?
תחלום על ארץ טובת לב,
והם כבר הולכים ממך כולם.
מה אתה צוחק,
אין לי עוד כח לבכות
וגם אתה, מתנשם ככה מתנשף,
כאילו הצדק הוא אויר לנשימה.
צא החוצה תנשום עמוק,
אין צדק בעולם,
יא בני,
קנאה יש, רע יש ושינאת חינם.
הצדק רק לאלוהים,
יא בני,
ואתה אדם, לא מלאך לא שליח.
הקדוש ברוך הוא יעשה משפט עם כולם,
ותפלתך בשקט תענה,
אמן.

בשיר ישנה קריאה של אם לבנה, קריאה נואשת ומודאגת לבן שבחר ככל הנראה- לתקן את החברה, לרדוף או לחפש את הצדק כמטרה נעלה או כיעוד, לשנות את פני הדברים כמלאך או כשליח- בן הסוחב תמיד חצי עולם על הכתפים.
השיר הינו שיר אישי מפיו של סמי שלום שטרית מנקודת מבט של אדם רודף צדק, פובליציסט העוסק במאבק המזרחי בישראל במסירות נפש שליחותית, ניתן לראות בברור את הקשר שלו לנושא עליו השיר מדבר-

-"סוחב עליך את האומללים וכאבם הדוקר",
-"נמרח בשבילם ככה
על פני עתונים שלמים
כמו דמעות של דיו שחור"
- "תחלום על ארץ טובת לב,
והם כבר הולכים ממך כולם"
- "בוכה על אלה שלא ראתה עינך
על המסכן והחולה, העני והאלמנה"

בחרתי בשיר הזה בין היתר בעקבות תקרית שארעה לי בחוזרי מארוע של חבר.
אספר בקצרה את הדברים ואצוטט מספר משפטים מהשיר שגרמו לי להזדהות המלוחה
הזאת שהובילה אותי להתייחס דווקא לשיר הנפלא הזה מכל שאר השירים (הנפלאים לא פחות) הנמצאים בספר.
.
יום ראשון ה7/2/06 השעה 00:30 אני ואחי הקטן(22) חוזרים מארוע שהתקיים לא רחוק מצומת "כנות" שבדרום- לבית אמי שבקרית גת. בצומת "פלוגות", אחרי הפנייה לכביש המוביל אל הכניסה לעיר,
ברכב שנסע במקביל אלינו- נפתח חלון וצעקות איום תוקפניות נשמעות מעברו של הנהג:
"תעצור בצד!"
"תעצור בצד אני שוטר!"
ניר(אחי) מאט את הרכב, ובו ברגע הרכב המקביל אלינו מסית את עצמו אל הנתיב בו נעצרנו וחוסם את רכבנו. אני יורד לבדוק על מה בדיוק המהומה ו"זוכה" לנגיחה ומספר אגרופים חסרי רחמים לפני.

ניר יורד אחרי, מוכה תדהמה, ומותקף גם הוא. הנהג מורחק מאתנו ע"י אשתו ואדם מבוגר אחר שהיה אתו ברכב, עולה על רכבו ונוסע.

אחרי התקרית נגשתי למיון ובסוף סדרת צילומים מטישה נוכחתי לגלות שהסייכו מניאק הצליח לשבור לי את האף. כעבור יומיים נעלמה הנפיחות באף, ובאשר לזאת שבנשמה, זה לקח משהו כמו שבוע.

יום למחרת בשיחה שהייתה לי עם סבתא שלי, סולטנה סלם, שאותה אני נוהג לכנות ה"צ'יפית של המשפחה" נאמרו הדברים מפיה כדברי השיר-

אין צדק בעולם,
יא בני,
קנאה יש, רע יש ושינאת חינם.
הצדק רק לאלוהים,
יא בני,
ואתה אדם, לא מלאך לא שליח.
הקדוש ברוך הוא יעשה משפט עם כולם,
ותפלתך בשקט תענה,
אמן.

מאחר וגם אני גדלתי בעיירת פיתוח (קרית גת), למשפחה מזרחית- מרוקו, אלג'יר, אני מזדהה נורא
עם כתיבתו של סמי שלום שטרית ועם התכנים בהם הוא מתעסק. "שירים באשדודית" בחלקו גדוש הוא בנופי ילדותו של סמי שלום שטרית ומתעסק בדמויות המוכרות לי כילד מנוף ילדותי.
השפה, שפת הרחוב המהולה בשפה השירית, פיוטית, יוצרת בליל ומיזוג נפלא של שפת שכונה, עממית,
דלה ואותנטית שלא נמנע מבעדה את היכולת להמריא אל הליריקה הפיוטית והציורית מלאת הדימויים של השירה הקלאסית.
זוהי שירה מודרנית, מחאתית של אדם שקם וצועק אל העולם את כאביו בנימת
יאוש וגעגוע, גאווה והודיה. בקולו ניתן לשמוע את המרי בחרדת אובדן הזהות והקריאה לשורשים חפים מצער.